Le texte Le vocabulaire Les révisions
Souccah
Daf 55a
וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֵידַע שֶׁהוּקְבַּע רֹאשׁ חוֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ. תְּרֵי הֶיכֵּירָא עָבְדִינַן. דְּחָזֵי הַאי — חָזֵי, וְחָזֵי בְּהַאי — חָזֵי.
Traduction
And Rabbi Yoḥanan said: Why was it placed in this manner? It was as an indicator for the people to know that the New Moon was established at its proper time, after the twenty-ninth day of the previous month. The Gemara answers: This is not difficult, as they implemented two indicators: One who saw this one, i.e., the sequence of the songs, saw it; and one who saw that one, i.e., where the fats were placed, saw it, and there is no contradiction.
Rachi non traduit
וא''ר יוחנן. לכך סודרין אותן למעלה משאר אברים להראות שהן חשובין ולהודיע שהוקבע החדש בזמנו:
מֵיתִיבִי, דְּתָנֵי רָבָא בַּר שְׁמוּאֵל: יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁתּוֹקְעִין עַל שַׁבָּת בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְעַל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ, כָּךְ יִהְיוּ תּוֹקְעִין עַל כָּל מוּסָף וּמוּסָף — תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם'', תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי אַחָא! תְּיוּבְתָּא.
Traduction
The Gemara raises another objection to the opinion of Rabbi Aḥa, as Rava bar Shmuel taught this baraita: I might have thought that just as when Shabbat and the New Moon do not coincide they sound the trumpets for the additional Shabbat offering in and of itself, and for the additional New Moon offering in and of itself, so too would they sound the trumpets for each and every additional offering when the days coincide. Therefore, the verse states: ''And on the day of your rejoicing, and at your appointed times, and on your New Moons, and you shall sound the trumpets for your burnt-offerings and your peace-offerings, and they will be a memorial for you before your God. I am the Lord your God'' (Numbers 10:10), indicating that one blast is sounded for all. The Gemara suggests: This is a conclusive refutation of the opinion of Rabbi Aḥa. The Gemara concludes: Indeed, it is a conclusive refutation.
Rachi non traduit
יכול כשם שתוקעין. על מוסף של ר''ח בפני עצמו כשחל בחול ועל מוסף שבת בפני עצמה כשהיא לבדה:
כך תוקעין על כל מוסף ומוסף. כשחלו להיות יחד:
ת''ל ובראשי חדשיכם. גבי תקיעות כתיב וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם וגו':
מַאי תַּלְמוּדָא? אָמַר אַבָּיֵי, אָמַר קְרָא: ''וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם'' — הוּקְּשׁוּ כָּל חֳדָשִׁים כּוּלָּם זֶה לָזֶה. רַב אָשֵׁי אָמַר: כְּתִיב ''חָדְשְׁכֶם'', וּכְתִיב ''וּבְרָאשֵׁי'' — וְאֵיזֶה חֹדֶשׁ שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי רָאשִׁים, הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאָמַר רַחֲמָנָא ''חָדְשְׁכֶם'', חַד הִיא.
Traduction
Since the baraita was cited, the Gemara asks: What is the derivation cited in this baraita? How does the phrase: And on your New Moons, prove that the trumpets are sounded once for all the additional offerings? Abaye said: The verse states: ''And on your New Moons,'' in plural, indicating that all the months are equated to each other, and just as on a typical New Moon the trumpets are sounded once for the additional offering, so too when Shabbat and the New Moon coincide the trumpets are sounded once and no more. Rav Ashi said that in this verse it is written: Your moon [ḥodshekhem], without a yod, in the singular, and in the same verse it is written: ''And on your new [uverashei],'' in the plural. And which is the month that has two new beginnings? You must say it is Rosh HaShana, which is the beginning of both the new year and the new month. And yet the Merciful One says: Your moon, in the singular, indicating it is one and the trumpets are sounded once.
Rachi non traduit
הוקשו כל החדשים כולן. לענין תקיעות שתקיעותיהן שוות:
ראשים. ר''ח ור''ה וקרייה רחמנא חדשכם חסר כתיב לענין תקיעות:
וְעוֹד, תַּנְיָא: בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, בָּרִאשׁוֹן מֶה הָיוּ אוֹמְרִים: ''הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים''. בַּשֵּׁנִי מֶה הָיוּ אוֹמְרִים: ''וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹהִים''. בַּשְּׁלִישִׁי מֶה הָיוּ אוֹמְרִים: ''מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים''.
Traduction
And furthermore, contrary to the statement of Rabbi Aḥa, it was taught in a baraita: On the intermediate days of the Festival, on the first day, what would they say as the song accompanying the offering on that day? ''Ascribe [havu] unto the Lord, O you sons of might'' (Psalms 29:1). On the second day, what would they say? The psalm that contains the verse: ''But unto the wicked [velarasha] God says: What have you to do to declare My statutes?'' (Psalms 50:16). On the third day, what would they say? The psalm containing the verse: ''Who [mi] will rise up for me against the evildoers?'' (Psalms 94:16).
Rachi non traduit
בחולו של מועד. דסוכות:
מה היו אומרים. בשיר המוספין:
בראשון. ביום ראשון דחוש''מ:
אומרים הבו לה' וגו'. כל המזמור על שם שהיום תחלת שמחת בית השואבה דהיינו כבוד ועוז ובאותו מזמור קול ה' על המים על שם ניסוך המים:
ולרשע אמר כו'. וכל המזמור דברי כבושין הן לנאספים לעזרה למצות החג ושמחים שמחת החג ומוכיחם מה לך לספר חקי כלומר למה לך לבא לבית זה עם שאר עמי אם אינך חוזר בתשובה ובאותו מזמור כתיב זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך על שחג הסוכות זמן בל תאחר הוא לשלש רגלים כסדרן וסוף המזמור זובח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו וגו':
מי יקום לי עם מרעים. ובינו בוערים במזמור אחד הם ובינו בוערים מוקדם ומי יקום לי מאוחר והם מקדימין את המאוחר ונראה בעיני מפני שפרשת מי יקום לי מדברת על צרותן שהיו משועבדין בבית שני תחת מלכי פרס ומלכי יון ומלכי רומי ואף על פי כן אינן נמנעים מלשמוח שמחת מלכם ומתפללים מי יקום לנו להצילנו מן המרעים האלה לולי ה' עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי אם אמרתי מטה רגלי וגו' שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו כלומר אף לפי צרותינו אין אנו נמנעין מלבא להשתעשע בתנחומיך וכו' עד סוף המזמור ולמחר בינו בוערים בעם מפני שעכשיו זמן מתנות עניים שהוא זמן אסיף זמן לקט שכחה ופאה ומעשר עני וכשמגיעין ימים האחרונים שהן קרובים לפרוש ולשוב לבתיהם קורין לפניהן להוכיחם שיעשרו כראוי ואע''פ שהמעשרות בצנעה ולא יאמרו מי רואנו ומי יודענו לכך אומר בינו בוערים בעם שאומרים בלבם מי יגיד מעשינו הנוטע אזן הלא ישמע אם יוצר עין הלא יביט היוסר גוים הלא יוכיח וגו' עד מי יקום לי:
בָּרְבִיעִי מֶה הָיוּ אוֹמְרִים: ''בִּינוּ בּוֹעֲרִים בָּעָם''. בַּחֲמִישִׁי מֶה הָיוּ אוֹמְרִים: ''הֲסִירוֹתִי מִסֵּבֶל שִׁכְמוֹ''. בַּשִּׁשִּׁי מֶה הָיוּ אוֹמְרִים: ''יִמּוֹטוּ כָּל מוֹסְדֵי אָרֶץ''. וְאִם חָל שַׁבָּת בְּאֶחָד מֵהֶם, ''יִמּוֹטוּ'' יִדָּחֶה.
Traduction
On the fourth day, what would they say? ''Consider [binu], you brutish among the people'' (Psalms 94:8). On the fifth day, what would they say? ''I removed [hasiroti] his shoulder from the burden'' (Psalms 81:7). On the sixth day, what would they say? ''All the foundations of the earth are moved [yimotu]'' (Psalms 82:5). And if Shabbat occurred on any of the intermediate days of the Festival, since Shabbat has its own song (Psalms 92), the last of the songs of the intermediate days, i.e., ''All the foundations of the earth are moved,'' is superseded, and all the other songs are recited in their proper sequence.
Rachi non traduit
הסירותי מסבל שכמו. דברי תנחומין הן אם תזכו בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על מי מריבה כו' על המים שנידונין עליהם בחג לפי מה שאני בוחנך אפסוק לך על שם שמתפללין על הגשמים וצריכים להם וכתיב במזמור זה אנכי ה' אלהיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו שאשלח לכם ברכה וסוף המזמור ויאכילהו מחלב חטה וגו':
ימוטו כל מוסדי ארץ. במזמור אלהים נצב בעדת אל ואומרים כל המזמור על שם שכתוב בו עני ורש הצדיקו אלו מעשרות שכך הוא נדרש בחולין צדק משלך ותן לו בפרק הזרוע (חולין דף קלד.) לא ידעו ולא יבינו ומי שאינו נותן לבו להבין לכך בחשכה יתהלכו זו מיתה כדתנן (אבות פ''ה מ''ט) בארבעה פרקים הדבר מתרבה כו' במוצאי החג שבכל שנה מפני גזל מתנות עניים וגורם קללה לעולם ורעבון שימוטו כל אפסי ארץ:
ואם חל שבת באחד מהן. ידחו שיר המועד מלפני שיר שבת:
ימוטו ידחה. שהוא שיר אחרון ונדחה מפני שאמרו באחד בשבת שיר שהיה ראוי לומר אתמול שאין מדלגין סדר השיר ובשני שיר של אחד בשבת נמצא האחרון נדחה:
רַב סָפְרָא מַנַּח בְּהוּ סִימָנָא: ''הוּמְבָּהֵ''‎י''. רַב פָּפָּא מַנַּח בְּהוּ סִימָנָא: ''הוּמְהָבֵּ''‎י''. וְסִימָנָךְ, ''אַמְבּוּהָא דְסָפְרֵי''.
Traduction
Rav Safra established a mnemonic for the sequence of the psalms recited during the intermediate days of the Festival: Heh, vav, mem, beit, heh, yod, the first letters of the transliterated word in the verses cited. Rav Pappa established a different mnemonic for a different sequence of the Psalms: Heh, vav, mem, heh, beit, yod, as in his opinion, the psalm containing: ''I removed'' is recited before the psalm containing: ''Consider.'' The Gemara notes: A mnemonic to identify which amora established which mnemonic is the expression: Convoy [ambuha] of scribes [desafrei], as the spelling of ambuha is like the mnemonic of Rav Safra.
Rachi non traduit
הומהב''י. סימן סדר הפרשיות הוא ומחליף להקדים הסירותי לבינו בוערים בעם:
וסימנך. שלא תטעה איזה סימן של רב ספרא:
אמבוהא דספרי. גדודי אנשים ונשים רגילים להלך במבוי של מלמדי תינוקות שהתינוקות ואבותיהם ואמותיהם מצויין אצלם אף כאן מי ששמו ספרא היה סימנו הומבה''י שדומה לתיבת אמבוהא:
תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא! תְּיוּבְתָּא. וְהָא רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא קְרָא וּמַתְנִיתָא קָאָמַר?
Traduction
The Gemara concludes: This baraita is a conclusive refutation of the opinion of Rabbi Aḥa bar Ḥanina, as on Shabbat the song for Shabbat was recited alone without the song for the Festival, and similarly, separate trumpet blasts are not sounded for the various additional offerings. Rabbi Aḥa’s opinion was rejected based on several sources. The Gemara asks: But didn’t Rabbi Aḥa say a verse and a baraita in support of his opinion? How can those citations be rejected?
Rachi non traduit
תיובתא דרבי אחא. דאמר תוקעין על כל מוסף אלמא דאמר לכל אחד שירו והכא קתני ימוטו ידחה אלמא לא אמרו בשבת של חול המועד אלא שיר של שבת:
אָמַר רָבִינָא: לוֹמַר שֶׁמַּאֲרִיכִין בִּתְקִיעוֹת. רַבָּנַן דְּקֵיסָרִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי אַחָא אָמְרִי: לוֹמַר שֶׁמַּרְבֶּה בְּתוֹקְעִין.
Traduction
Ravina said: The verse and the baraita that he cited do not teach that trumpet blasts were sounded for each additional offering. Rather, they come to say that one extends the duration of the blasts to honor the added additional offerings, but does not sound even one additional blast. The Sages of Caesarea, in the name of Rabbi Aḥa, said: The verse and the baraita cited by Rabbi Aḥa come to say that one increases the number of trumpeters to honor the added additional offerings, but not the number of blasts sounded.
Rachi non traduit
אמר רבינא לומר שמאריך בתקיעות. ברייתא קתני סתמא הכל לפי המוספין תוקעין ור' אחא פירשה שתוקעין על כל מוסף ולא ה''ל לפרושי הכי דודאי אין אומר אלא שיר אחד ואין כאן אלא תשע תקיעות לשלשה פרקי השיר וברייתא קמ''ל שמאריך במשך התקיעות כשיש שני מוספין ואומרין השיר לאחר שקרבו נסכי שניהם:
שמרבה בתוקעין. שמוסיפין חצוצרות ותוקעין יחד וכולהו חד מיחשבי דתנן בערכין (דף יג.) אין פוחתין משתי חצוצרות ומתשע כנורות ומוסיפין עד לעולם:
וַאֲנַן, דְּאִית לַן תְּרֵי יוֹמֵי, הֵיכִי עָבְדִינַן? אַבָּיֵי אָמַר: שֵׁנִי יִדָּחֶה.
Traduction
Apropos the psalms recited during the Festival, the Gemara asks: And we, outside Eretz Yisrael, who have two days of Festival due to the uncertainty, as well as uncertainty with regard to each of the intermediate days, how do we conduct ourselves with regard to the mention of the additional offerings in the additional prayer of the Festival during the intermediate days, and with regard to Torah reading on those days? Abaye said: Mention of the second day will be superseded. Since the first of the intermediate days outside Eretz Yisrael is the third day of the Festival in Eretz Yisrael, the additional offering for the third day alone is mentioned, and the offerings for the fourth day on the fourth day, etc. No mention is made of the second day outside Eretz Yisrael.
Rachi non traduit
אנן דאית לן תרי יומי היכי עבדינן. משום דאיירי בשתי פרשיות המאורעות ליום דדחינן חדא מינה קבעי לה ואנן דמיבעי לן למימר בצלותא דמוספין את מוספי היום וקרבנות החג אינן שוין שהפרים מתמעטין והולכין ואית לן תרי יומי י''ט מספיקא ולא מצינו למימר בי''ט שני פרשת וביום השני דא''כ עבדינן ליה חול ומיבעי לן למימר ביה ובחמשה עשר יום כיומא קמא היכי עבדינן בראשון של חול המועד ובשאר הימים מי אמרינן ביומא קמא וביום השני דה''ל למימר מאתמול וכן כסדר ונמצא שביום השביעי של ערבה נאמר וביום הששי ועל כרחך למחר שהוא יו''ט לא מצית למימר וביום השביעי דאם כן עבדת ליה חול ונמצא שביעי נדחה או דלמא יומא קמא אמרינן וביום השלישי ושני נדחה ממקומו מפני שהוא ספק ידחה לגמרי:
רָבָא אָמַר: שְׁבִיעִי יִדָּחֶה. תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרָבָא: אִם חָל שַׁבָּת לִהְיוֹת בְּאֶחָד מֵהֶן, ''יִמּוֹטוּ'' יִדָּחֶה.
Traduction
Rava said: Mention of the seventh day will be superseded. On the first of the intermediate days outside Eretz Yisrael, the third day of the Festival, the passage beginning ''And on the second day'' (Numbers 29:17) is mentioned in the additional Amida prayer and read in the Torah, and on each succeeding day the succeeding passage is mentioned and read. There is no mention of the seventh day on the eighth day, as that is no longer Sukkot but rather the Eighth Day of Assembly. The Gemara notes: A baraita was taught in accordance with the opinion of Rava: And if Shabbat occurs on any of the intermediate days of the Festival, the song of the seventh day of Sukkot: ''All the foundations of the earth are moved,'' is superseded.
Rachi non traduit
ימוטו ידחה. שהוא אחרון אלמא פרשה שנדחה היום אומרים אותה למחר ואחרונה נעקרת:
אַתְקִין אַמֵּימָר בִּנְהַרְדְּעָא, דִּמְדַלְּגִי דַּלּוֹגֵי.
Traduction
The Gemara cites a third opinion: Ameimar instituted in his city of Neharde’a that during the intermediate days, one repeats the second of the additional offerings that he mentioned the day before and adds the additional offerings of the subsequent day. On the first of the intermediate days in the Diaspora, one mentions the additional offerings of both the second and third days of Sukkot. On the second of the intermediate days, one repeats the verses of the third day of Sukkot and adds the verses of the fourth day.
Rachi non traduit
אתקין אמימר דמדלגי דלוגי. ונמצאו כולן עומדין אומרין ביום ראשון של חול המועד ביום השני וביום השלישי ספק שני ספק שלישי ולמחר אומרים ביום השלישי וביום הרביעי ובשלישי דחול המועד ביום הרביעי וביום החמישי וברביעי ביום החמישי וביום הששי ובחמישי דחול המועד שהוא הושענא רבא אומרים ביום הששי וביום השביעי כספיקו והיינו דלוגי שאומרים היום מה שאמרו אתמול כדאמרינן (מגילה דף כב.) גבי ר''ח רב אמר דולג שאומר השני אחד מן הפסוקים שאמר ראשון וכי היכי דאתקין אמימר לענין תפלה עבדינן נמי לענין קוראי התורה שהרביעי הקורא שהוא מוסף בחולו של המועד יותר משאר ימים וניכר שהוא בא לכבוד היום הוא קורא את ספיקי היום כמו ששליח צבור אומרן ואם שבת הוא קוראן המפטיר והשלשה שקורין תחילה אין מקפידין על קריאתם יקראו מה שירצו ומכל מקום כך היו נוהגין רבותי שני ראשונים קוראים שנים ספיקי היום והשלישי בפרשת יום המחרת שאינה מספיקות היום כלל והרביעי חוזר וקורא מה שקראו שנים הראשונים:
Tossefoth non traduit
אתקין אמימר דמדלגי דלוגי. יום ראשון של חול המועד אומר במוסף ביום השני וביום השלישי לפי שהוא ספק שני ספק שלישי וכן בכל יום ויום של חול המועד ספק הראוי ופירש בקונטרס כי היכי דאתקין אמימר לענין תפלה עבדינן נמי לענין קוראי התורה ורביעי שנתוסף לחול המועד יותר משאר ימים וניכר שהוא בא לכבוד היום הוא קורא ספיקי היום כמו שש''ץ אומרן ואם שבת הוא קוראן המפטיר וג' הקוראים תחילה שנים ראשונים קוראים שתי ספיקות היום והשלישי בפרשת יום המחרת והרביעי חוזר וקורא מה שקראו שנים הראשונים והשתא לפי סדר זה ישתנה הסדר ביום הושענא רבא שאם יקראו שנים הראשונים שתי ספיקות היה השלישי זקוק לקרות ביום השמיני עצרת תהיה לכם ואין נכון לקרות בחג פרשה שאינה של חג ואם מתחיל הראשון וקורא פרשה שלפני הספיקות ושני ושלישי קוראים הספיקות נמצא שאין סדר זה כסדר שאר הימים ועוד דבחנוכה כשקוראין בפרשת נשיאים רגילים שנים הראשונים לקרות נשיא אחד דיומא ושלישי קורא דלמחרת אלמא חשיב ראשון עיקר ובחג איפכא דאדרבה האחרון נחשב עיקר לפיכך ראוי להנהיג שכל הארבעה הקוראים בתורה אין קוראים כי אם בספיקות יום ראשון של חול המועד קורא ראשון ביום השני ושני ביום השלישי וחוזר שלישי וקורא ביום השני ורביעי ביום השלישי וכיוצא בזה קורין בספיקות בכל יום ויום:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source